בלילות הסדר אנו מרגישים שהעיקר חסר מן הסדר. אנו אומרים שלושה דברים: פסח מצה ומרור. מצה זו, מרור זה, אבל פסח -" פסח שהיו אבותינו אוכלים". כל ליל הסדר הוא זכר. זכר לפסח, זכר לחגיגה. אנו מקיימים את הפסוק "ואְָכלְוּ אֶת הַבָּשָׂר... צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכלְהֻוּ", עם מצה ומרור בלבד. העיקר - חסר מן הסדר... 
