בעשירי בטבת עולים להר בית || לבנות במקום לבכותמה היינו חושבים על אדם המתפלל ומתענה לרפואת קרוב משפחתו, אך נמנע מלהושיט לו עזרה וסיוע רפואי? • למה אנחנו ממשיכים לצום ולבכות גם כשיש לנו מדינה והר הבית בידינו • האם לא הגיע הזמן לקום ולעשות מעשה? • האם אנחנו רוצים באמת את בית המקדש או שפשוט התרגלנו לבכי וקשה לנו להגמל?
בעשירי בטבת סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק ולכן נוהגים לצום בו, כדי לעורר הלבבות, ולפתוח דרכי התשובה; ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות (עפ"י הרמב"ם, תעניות).
מחר, יום שלישי, עשירי בטבת החל משעה 7:30 יפקדו יהודים רבים את הר הבית מתוך תפילה והכנה לבניין המקדש במהרה, כי "צום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
