שיירת הכהנים התקרבה באיטיות אל המזבח. כל אחד מהם נשא בידיו חלק שונה מן הקרבן שיעלה כעת לריח ניחוח באש המערכה. בסוף התור הקצר צעדו שני כהנים שלא החזיקו את בשר הקרבן בידם. האחד אחז בקנקן כסף ובתוכו יין אדום, והשני נשא קערת חרס רחבת שוליים ובה סולת קמח מטובלת בשמן זית. היין, הסולת ושמן הזית אינם, אמנם, חלק מן הבהמה, אך הם חלק בלתי נפרד מהקרבת הקרבן, ואל למקומם להיפקד מן השורה הצועדת המזבחה.