נשאלת השאלה - מה פתאום מוצא הרוצח בבית המקדש ובמזבח מקום בר חסינות מנקמה או עונש? מאיפה מגיעה ה“הווא אמינא“ (=הייתי אומר ; דהיינו - המחשבה הראשונית) לפיה מספק המזבח מקלט לרוצח? אנו יודעים גם כי המקומות שישים ה‘ כמקלט לרוצח בשגגה הם ערי הלוויים. מדוע ערי הלוויים, אשר קשורים גם כן בעבודות המקדש והמזבח, הן מקום המקלט?
