משה רבנו מבשר, כי לעתיד לבוא הגויים ישבחו את ישראל, כאשר ה' יקום את דם ישראל מצריו, ומסיים הפסוק: "וכפר אדמתו עמו". מפסוק זה דרשו חז"ל, בשבח ארץ ישראל, שכל הנקבר בארץ ישראל מוחלים לו עוונותיו, ובלשון חז"ל: "כאילו קבור תחת המזבח", שכן במזבח נאמר: "מזבח אדמה תעשה לי", וכאן כתוב שהאדמה מכפרת על העם (כתובות קיא,א).