עם ישראל חש בליבו פנימה, שהאבלות סביב החורבן נעשית מן השפה ולחוץ. הבא אל הכותל המערבי בליל תשעה באב, רואה את ההמונים המתקהלים במקום באור יקרות – ומתקשה להתאבל, שהרי מתקיימת לעיניו הנבואה: "ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם". ברור לכל, כי אי אפשר להתכחש למציאות; עם ישראל שב לירושלים ולמקדש, במטרה ברורה לבנות את הבית השלישי.