השנה, מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה, בחג הסוכות, ביום ראשון של חול המועד, עלה פרופ' הלל וייס להר הבית. פרופ' וייס עלה מיד עם פתיחת הר הבית ליהודים - ברגע הראשון בו ניתן היה לקיים את מצוות הקהל בהר הבית.
פרופ' וייס אמר לעולי הרגל כמה מילים על מצוות הקהל והקריא כמה מן הפסוקים, אותם אמור היה לקרוא המלך על במה בעזרת נשים בהר הבית. אמנם הדבר נעשה בשקט ובצנעה, אך למרות זאת, הוצא הפרופסור הנכבד מהר הבית והורחק מההר לשבועיים.
לאחר שתמו ימי ההרחקה ניסה פרופ' וייס לשוב ולעלות להר הבית, אולם המשטרה מסרבת לאפשר את חזרתו ההרה בטרם יגיע לשימוע ביחידת המקומוחת הקדושים של משטרת ישראל ויאלץ לחתום על מסמך התחיבות דרקוני, אשר חוקיותו מוטלת בספק.
פרופ' הלל וייס לא מוכן לחתום על המסמך המפוקפק ובאמצעות עורך דינו עו"ד אביעד ויסולי, הוא החליט להלחם בהחלטת המשטרה. חוץ מפרופ' ויס, יש עוד רבים שעלייתם ההרה נמנעת, תוך דרישה משטרתית מהם לחתימה על המסמך. פרופ' וייס ועו"ד ויסולי מאמינים שמאבקם זה ישים קץ לתופעה הבעייתית.