חוויות מעליה משפחתית לרגל || טלטלת רגשות
הר הבית. שתי מילים שאוצרות בתוכן עבורי עולם שלם. אני לא יודעת לגמרי להסביר מהיכן נולד אצלי הקשר העמוק במיוחד לבית המקדש ולחסרונו, לאהבת ירושלים העתיקה והחדשה בדם, ולמערכת יחסים שהולכת עמי כל הזמן למה שהיה ולמה שחרב. אולי זה מפני שכשהייתי קטנה יותר, ימי תשעת הימים הוקדשו על ידי אמי לסיורים ירושלמים משפחתיים. היינו אוחזות באחד ממדריכי ירושלים ומשוטטות בין טליתא קומי במרכז העיר לקארדו בעיר העתיקה. גם בת המצווה שלי סבבה סביב בית המקדש והעיר ירושלים, בהקשר ישיר לשמי ולחודש בו נולדתי (אב כמובן); וכך הנאום הראשון אותו נשאתי מול קהל היה על חורבן ישן ותקווה עתיקה-חדשה.