משה פואה ערך השוואה בין המצב בהר הבית בשלהי שנת תשע"ה למצב בו שלושה שבועות מאוחר יותר, בערב ראש השנה. מסקנתו המתבקשת כפולה:
- כשהמשטרה רוצה - המשטרה יכולה.
- הרצון המשטרתי תלוי בנוכחות היהודית בהר הבית.
- משטרת ישראל, אשר שינתה את המציאות בהר הבית לטובה, בתקוה שבקרוב תאפשר נוכחות יהודית גדולה יותר בהר ותפסיק להטפל ליהודים על זוטות.
- היהודים, אשר עולים להר הבית בתדירות ובמספרים גדלים והולכים, בתקוה שיגבירו את נוכחותם ובתקוה שאלו שעוד לא עולים להר הבית, יעברו ממלמול תפילות רוטיניות בפה לדרישת ציון מעשית ברגליים.
