נח - קרבן של נחת רוח

ותחזינה  || גיליון 227 | ד' במרחשון תשע”ה | בראשית

פרשת השבוע הקודמת נחתמה במעין קדימון, פרומו, לקראת פרשתנו. א-להים רואה את מעשי האדם הרעים ומתעצב אל ליבו. בינו לבין עצמו הוא מקבל את ההחלטה להכרית את כל החיים מעל פני האדמה ולנסות להתחיל מחדש. אך בתוך שלל הפרצופים הרעים הוא מזהה אדם אחד שמוצא חן בעיניו- נח... הדבר הראשון שעושה נח בצאתו הוא בניית מזבח: "ויבן נח מזבח לה', וייקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור- ויעל עולות במזבח" (בראשית, ח כ). תגובתו של הקב"ה לא מאחרת לבוא: "וירח ה' את ריח הניחוח. ויאמר ה' אל לבו: "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי. עוד כל ימי הארץ- זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (כא-כב).

למאמר לפרשת נח >>