ותחזינה || גיליון 223 | כ"א באלול תשע”ה | פרשת כי תבוא
את פרשתנו אפשר לחלק לשני חלקים: החלק הראשון הוא צמד המצוות ביכורים ווידוי מעשרות, הפותח את הפרשה. שתי המצוות הללו דומות מאד זו לזו ומשלימות זו את זו, ולא כאן המקום להרחיב בעניין זה. החלק השני של הפרשה, הגדול בהרבה מן הראשון, הוא פרשיית הברכות והקללות. עם ישראל לומד כי השמיעה בקול ה' תהיה רבת גמול ומשתלמת, בניגוד להפניית העורף אליו- שסופה להביא על ראשם שורת של מכות וחולאים, אסונות ועונשים. פרשיית הברכות והקללות היא ראשה ורובה של פרשתנו, ובלבנו מתעוררת השאלה- מדוע בחרה התורה להכניס את מצוות הביכורים ווידוי המעשרות לפרשת כי תבוא? האם היא לא הייתה יכולה להכניס אותה, כמו מצוות כל כך רבות ומגוונות, לפרשת כי תצא הקודמת? מה הקשר והחיבור בין שתי המצוות הללו לתורת הגמול הנפרשת לפנינו אחריהן?
