יום חמישי, 13 במרץ 2014

מגילת אסתר והמקדש בן זמננו

אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.

משפט זה מהדהד בנו מדי פורים, כל שנה, במשך כל הדורות. זהו כנראה המשפט שדחף ודרבן את אסתר הצעירה והנבוכה ללבוש מלכות, לאזור עוז, לקום ולעשות מעשה...

למאמר המלא של הרבנית רבקה שמעון