ביום הכיפורים ישנם שני שעירים, שעניין הקרבנות שבהם מאוד משונה: האחד נדמו נזרק בקודש הקודשים – דבר שכמעט ולא קיים באף קרבן אחר (רק בפר והשעיר של יום הכיפורים), והאחר נזרק לעזאזל – גם יחודי לקרבן זה, שאינו קרב על גבי המזבח, אלא הולך למדבר... כי מי שלא נכנס למקדש, אינו יכול להיכשל בטומאת מקדש, ומי שלא עוסק בענייני קודשים, אינו יכול להיכשל באכילת קודשים בטומאה. מבעד לפסוקים, הקב"ה קורא לנו, בואו תעסקו בענייני המקדש. וגם אם תכשלו בטומאת מקדש וקודשיו, הרי " וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאתָם:".
