"מעשה באחד שהיה במדינות אחרות ימים רבים. ולזמן מה שב לאביו והתפאר שלמד אמנות גדולה: לעשות מנורה תלויה. וקיבץ אביו כל בעלי האמנויות להראות גדולת הבן. והבן הוציא מנורה אחת שעשה, והיתה מגונה מאוד בעיני כולם. והודיע לו אביו שאיננה יפה בעיני כולם. והשיב לו הבן: אדרבא, בזה הראיתי גדולתי, כי הראיתי לכולם חסרונם. כי בזאת המנורה נמצאים החסרונות של כל אחד מבעלי האמנות הנמצאים כאן. הלא תראה שבעיני זה מגונה חתיכה זו אבל חתיכה אחרת יפה מאד, ואצל אחר להפך: זאת החתיכה שהיא מגונה בעיני חברו יפה ונפלאה בעיניו, וכן אצל כולם: מה שרע בעיני זה יפה בעיני חברו" (רבי נחמן מברסלב).> למאמר המלא של ארנון סגל במקור ראשון <
